על טבעה הסגולי של החשיבה 387 ( עמ' 205 ) . כשעוררוּת זו חלה באדם, הוא אמור להתחיל להתנסות בחשיבה כממשוּת חיה, מה שכונה לעיל, חשיבה רוחנית . במובן זה, ישנה התאמה גמורה בין כוונתו של שטיינר בספר זה, "הפילוסופיה של החירות" , ובין דבריו במקום אחר — "כאשר אני חושב, חש אני את עצמי אחד עם הזרם, המקיים את חיי העולם-הקוסמוס" ( שטיינר, הכשרת החשיבה, עמ' 45 , וראו לעיל, עמ' 257 ) דבריו בספרו "הכשרת החשיבה לשימוש מעשי" , מתמצתים במישור החווייתי את שאמר על "חיים בחשיבה" ( חירות, עמ' 111 ) , ועל "הווייתה האמיתית [ = של החשיבה, י . ק . ] , החמה, החדורה אור והמעמיקה חדור לתופעות העולם" ( שם, 9 דבריו אלה נועדו לעורר באדם תחושה של ממשוּת רוחנית שהוא עמ' 111 ) יוצרה, אך היא קיימת גם בלעדיו . עד כאן באשר למאפייני החשיבה מזווית הראייה של המישור ההתנסותי- פנימי, ומכאן אעבור לבחינת מאפייני החשיבה של שטיינר במישור הרעיוני . מאפייני החשיבה במישור הרעיוני . 2 כפי שצוין, שטיינר ביקש בספרו הפילוסופי לבסס את השקפותיו גם במישור הרעיוני, ובכך "לעשות צדק עם תחום הרוח הקודם לחדירה אל ההתנסות הרוחנית" ( שם, עמ' ,14 ולע...
To the book