ה. נחיצות מחקר שיבקר את התורה האנתרופוסופית

הקדמה 27 לדתות ולהישגים התרבותיים של המערב . אני מצביע כאן על חסך בעומקה של מערכת החינוך הישראלית-ציבורית בארץ, בסוגיות שציינתי . האופן שבו מוצגת האנתרופוסופיה בציבור קשור גם בהסתרה ובדיסאינפורמציה . לא מובהר לציבור שהאוניברסליוּת שבה דוגלת האנתרופוסופיה היא כריסטיאנית ( אחדוּת כלל אנושית במשיח הנוצרי ) , כלומר, שמדובר באוניברסליוּת מאוד מסוימת — ולא מובהר שתפיסת ה"עצמי" באנתרופוסופיה היא גם כן כריסטיאנית ( לידת "האני העילאי" כלידת המשיח הנוצרי בתוך האדם ) . מאפיינים מהותיים אלו במשנתו של שטיינר נותרו מוצנעים למדי בספרי היסוד שלו, ובארץ תלמידיו הם שמצניעים מאפיינים אלה . משום כך נוצר רושם מוטעה, שאחד מתחומי עיסוקו של שטיינר היה פרשנות לנצרות, בעוד שלמעשה הוא ראה במשנתו האנתרופוסופית כולה מדע רוחני כריסטיאני אותנטי, ואף העמיד את עצמו בשׁוּרה אחת עם ארבעת האוונגליסטים של הברית החדשה ( לארבע הבשורות של הברית החדשה הוסיף שטיינר בשורה חמישית ) . כך, גם תפיסת התפתחות התרבויות של שטיינר, הנאמדת, כנזכר, במובן של התפתחות התודעה האנושית, מוצגת לציבור כהעברת "לפיד ההתפתחות" של האנושות מתרבות אחת ...  To the book