ב. האנתרופוסופיה כהמשך לפולמוס קדום עם היהדות

הקדמה 19 הקיום היהודי בעיה מיוחדת . גם לתורת הגזעים והתפתחות הגזעים שרווחה באירופה בזמנו של שטיינר, ואף הוא החזיק בה בדרכו, יש שורשים קדומים בתרבות האירופאית . מחלוקות קדומות אלו משתמעות מפרשנות המקרא והיהדות של שטיינר ( להלן, בחלק הרביעי ) . למעשה דחה שטיינר את אמונת היסוד המקראית ואמונת היהדות בכלל — אמונה שאף הנצרות הקלסית אימצה כמורשת מהיהדות — שקיים אֵל אחד שהוא בורא כול וכל יכול . התהום הפעורה בין פרשנותו של שטיינר ליהדות, ובין מקורות היהדות לבין עצמם, בולטת בצורה הקיצונית ביותר בהשקפת שטיינר שלפיה, אלוהי המקרא, י-ה-ו-ה, הוא ישות הירח המחוללת 8 הוא ישות השמש 7 והמשיח הנוצרי, המכונה אצלו כריסטוס , את "האני" האנושי, 9 המחוללת את "האני העילאי" . ראה באנתרופוסופיה המשך למִסטריות שמן העבר בתנאי ההתפתחות הייחודיים של העת החדשה . ראו על כך להלן, פרקים ד - ה . 7 י-ה-ו-ה — שטיינר רואה בו ישות רוחנית, או אלוהות, הקשורה בירח ובכוחותיו . ישות זו נוצרה כחלק מהתפתחות העולם לצורך בריאת האדם, באמצעות התאגדותן של כמה מישויות האלוהים, הנזכרות, לדבריו של שטיינר, בסיפור הבריאה המקראי . י-ה-ו-ה-אלוהי...  To the book