פרק שלישי: תפקידו ההיסטורי של בית המקדש היהודאי ביב

י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 118 בעניינה של בבל, שאת השלטון בה תפס באורח נטול משברים, תוך הפעלת עוצמה צבאית מצומצמת . תדמור מחלץ מסקנותיו מעיון בחומרים 4 נבונאיד הִרבה להחליף את הפרסונלארכיאוניים ממקדשים בסִיפֵּר ובאֶרֶך . הכוהני במקדשים הללו, לבטל משרות וליצור משרות חדשות . ככלל, מלכי בבל לא נהגו להתערב בניהול קופות המקדש ואף תמכו בהם כלכלית וביד רחבה . נבונאיד הפך מדיניות זו על ראשה, הקים מרכז גבייה במנותק מהמקדש, והכריז על האתר כעל אוצר המלכות . נוסף על כך פנה לשינויים תיאולוגיים מרחיקי לכת : דחק לשוליים את אלי בבל, והִשְׂגיא את קרנו 5 תדמור סבור אפוא כי כורש הוזמן ע"י החוגיםשל האל סין החביב עליו . שגילו עויינות כלפי נבונאיד . לפיכך נתקבל כורש בטקסיות חגיגית ובעטרת כבוד בבחינת משחררה של בבל ( מעולו של נבונאיד ) וכמלך חוקי לכל דבר 6 ועניין . כך ניתן ללמוד 'מכתובת הגליל' המכונה גם 'הכרזת כורש לבבלים' . לאור כל אלו אין הוא רואה בהכרזת כורש ( ליהודים ) מעשה חריג אלא אקט מתבקש " העולה בקנה אחד עם שיטתו המדינית-דתית של המלך 7 החדש ," כדבריו . הפרשנות ההיסטוריוגרפית של רפפ...  To the book