יישובים לא־מוכרים

20 מחקר מדיניות 186 | מערכת החינוך הערבית – בדואית בנגב בראייה מקומית של ח"כ בני בגין 2 — כולם ניסיונות שהתעלמו מדרישותיהם של הבדואים לכונן מסגרות התיישבותיות אחרות, המתאימות יותר לאורח חייהם ולצורכיהם הייחודיים, כגון מושבים חקלאיים, כפרי רועים או חוות יחידים . השכנים היהודים רואים בבדואים ביישובים הלא-מוכרים מטרד שיש לצמצמו למינימום או פשוט להעלימו . ל- 35 מהיישובים הבדואיים הלא-מוכרים אין מערכת שלטון מוניציפלי, תושבי הכפרים הלא-מוכרים הנמצאים בתחומי השיפוט של רשויות מוניציפליות יהודיות ( דוגמת המועצות האזוריות בני שמעון ורמת נגב ) אינם מקבלים שירותים מרשויות אלו ואינם זכאים להצביע בבחירות המוניציפליות . מכאן משתמע שנמנעות מתושבי היישובים הלא-מוכרים שתי זכויות יסוד : הזכות להקמת רשות מוניציפלית שתספק להם שירותים בסיסיים, והזכות לבחור נציגים מקומיים במועצות האזוריות היהודיות . רשויות המדינה ממשיכות בהפעלת לחצים כבדים על תושבי היישובים הלא-מוכרים כדי לכפות עליהם לעקור ליישובי הקבע — שהם כאמור היישובים העניים ביותר במדינת ישראל . מדיניות רשויות המדינה כלפי האוכלוסייה הבדואית בנגב התאפיינ...  To the book