עיור בכפייה

17 פרק 1 | רקע כללי כשהקימו את העיר [ רהט ] בשנות ה- 70 כדי שהבדואים יהיו פועלים של החברה היהודית . זה הצליח, הם פועלים שלנו, אבל כשאתה מכוון אנשים למטה אתה מקבל בסוף גם את מה שקורה היום" ( מצוטט אצל ורד, 2021 ) . כבר שנים שהאוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב חשה שאין נכונות מצד המדינה לבוא לקראתה, תחושה המובילה לתחושות תסכול ומצוקה שרק הולכות וגוברות . בעת האחרונה התווספו לתחושות האלה גם רגשות עזים של ניכור ועוינות כלפי המדינה . המתחים האלה עלולים להוביל למשבר אמון בין הצדדים ולשנים ארוכות של אי-שקט . מדיניות ממשלות ישראל השונות ביחס לאוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב הייתה בעיקרה גירוש המוני ושיטתי ליישובי קבע ורישום אדמתם כאדמת מדינה . מדיניות זו מלווה בחזון לאומי מבית היוצר הציוני : "הנגב נתפס כמקום ריק ( 'מדינה ללא עם' ) שיש לחיותו, ואילו הבדווים מוצגים כנציגיה של תרבות נחשלת הנמצאת בשלבי היעלמות סופיים מעל במת ההיסטוריה" ( שמיר, 1999 : 473 ) . הספקת שירותים ( כגון מים זורמים, חשמל, כבישים, בתי ספר, מרפאות קהילתיות וכדומה ) שימשה תמריץ למשיכת הבדואים ליישובי הקבע שהקימה הממשלה, אף על פי שרוב...  To the book