המדינה היהודית והערבים

מרדכי קרמניצר 108 2 בעיני רבים בישראל הדמוקרטיה נגד תיאור המדינה כמדינת כל אזרחיה . מצטמצמת להשתתפות בבחירות והכרעות רוב, ותו לא, ומיד נראה כי גם לעניין ההשתתפות בבחירות אין הדמוקרטיה שורה באמת במלואה על האזרחים הערבים . נוסף על כך, יהודיות המדינה — על פי הגדרת המדינה את עצמה — מקשה עליהם לראות את המדינה כשלהם באופן מלא, במובן הרגיל שבו אזרחית במדינה דמוקרטית תופסת את מדינתה . מה גם שהצטרפות ללאום היהודי עוברת דרך השתייכות לדת היהודית . מבחינה זו לא דייק נשיא בית המשפט העליון 3 לפחות בדימוס שמגר כאשר השווה את יהודיות המדינה לצרפתיות של צרפת . ברמה הפורמלית, ההשתייכות לאומה הצרפתית אינה מותנית בהשתייכות לדת כלשהי, והיא נקנית בעצם האזרחות הצרפתית . כדי שההשוואה תהיה תקפה הייתה צרפת צריכה להגדיר את עצמה אומה נוצרית או גאלית . הכרה בלאומיות ישראלית, בצד הלאומיות היהודית, הייתה עשויה להועיל לעניין זה, אבל בינתיים 4 ולאומנים יהודים בוודאי מתנגדים לה . המדינה היהודית אין הכרה כזאת, משמיעה באוזני יהודים רבים את ההיגד : הערבים אינם חלק מ"האנחנו" הרלוונטי ; הם אינם ״בפנים" לגמרי, ואף שהם משתייכי...  To the book