תקשורת ושחיתות - ריקוד מסוכן

איתי בן – חורין 94 עצמם — רובם התחלפו . גם מבחינת המשקל היחסי של קבוצות התקשורת השינויים ניכרים, והם גדולים, ומפת התקשורת של תחילת המאה ה- 21 , לעומת זו הקיימת היום, השתנתה לחלוטין . מה שלא השתנה הוא הצורך בתקשורת חזקה ועצמאית לצורך ההתמודדות עם השחיתות השלטונית . אני מודע לכך שהתדמית של המקצוע שלי היא שהעוסקים בו מעוניינים בתקשורת חלשה, כזאת שלא תפריע לבעלי ההון ולהנהגת המדינה לעשות את מה שהם רוצים . אלא שההפך הוא הנכון . אחדים מן התהליכים שאתאר כאן, ואשר פשו בתקשורת הישראלית ב- 20 השנים האחרונות, לא רק שפוגעים במדינה אלא הם גם פוגעים בכל מי שהוא חלק מן המערך האנושי- טכנולוגי ( ecosystem ) של התקשורת, והפגיעה באה מכל הכיוונים . תקשורת שאינה מצליחה לשרוד כלכלית, תקשורת בדפוס שכמעט אינה עושה תחקירים ומשאירה אותם לזירה הטלוויזיונית, שהרף בה לא מאוד גבוה, היעלמות המקומונים — כל אלה בשורות רעות ביותר . הרקע של הדברים הוא העובדה שפוליטיקאים, בעלי הון ועיתונאים שרויים בריקוד משותף מתמיד . "הון-שלטון-עיתון" הוא בן זוג אחד בריקוד, ואילו "הרשות הרביעית" או "כלב השמירה של הדמוקרטיה" היא בן הזוג ...  To the book