א. ביטול מיתוס “האל הפרסונלי“

162 ה ז ו ל ת ש ב מ ע מ ק י י את האל ולבטל את צורות הביטוי העממיות של הדת באמצעות תאולוגיה צרופה 4 על רקע זה וכתגובת נגד רואה שלוםהביאו לידי “התרוקנותו של מושג האל“ . 5 הקבלה פעלה את פריחת הקבלה, שבה הוא מוצא את היסוד החי של היהדות . לדידו לעיצוב תודעה מיתית חדשה . שלום כותב : כגרעינה הפנימי של הקבלה אנו מוצאים אפוא את המיתוס על האלוהות כמערכת הכוחות הקמאיים של ההוויה, ואת המיתוס על התורה כסמל אינסופי, 6 אשר כל שמותיו ודימוייו מורים על תהליך שבו מתגלה האל עצמו . לדעת שלום, הקבלה החזירה ליהדות את היסוד המיתי שהיה קיים בה בראשיתה ואותו ניסתה היהדות הרבנית-רציונלית לקעקע ; לדידו, הקבלה היא במהותה זרם 7 דתי-מיתי המבוסס על תפיסת אל חיוני ופרסונלי . דברי שלום זכו לביקורות נוקבות . משה אידל הראה כי עוד לפני הופעת התאוסופיה הקבלית נתפס הפולחן היהודי כמקיים את האל והעולם, והתקיימה 8 בדומה לכך, תפיסה תאורגית של המצוות אשר שימשה כגורם שאכף את קיומן . טען יהודה ליבס לקיום רציף של המיתוס במסורת היהודית, ויתרה מזאת — לדבריו, בקבלה קיבל המיתוס “ניסוח סיסטמתי והוכנס למסגרות נוקשות ; ובכך אפשר 9 ליבס מ...  To the book