ו. גישה דתית־מסורתית לשפה

102 ה ז ו ל ת ש ב מ ע מ ק י י של האדם באמצעות מושג ה“רצון לקבל“ : לשיטתו, הרצון לקבל על אופניו 225 אשלג מוצא שורשים תאולוגיים לחלוקה המורגשתהשונים הוא כללות הבריאה . בין קיום פרטי לבין מציאות העולם המקיף : חלוקה זו נובעת מ“צמצום ב‘“, מ“שבירת הכלים“ ומשבירת נשמת אדם הראשון . ארחיב על אודות מושגים אלו בהמשך הספר . החשוב לענייננו כאן הוא שחלוקה זו יוצרת אשליה אפיסטמולוגית שבה חלק מרצונות האדם נתפסים בעיניו כמציאותו הפרטית, בעוד חלק אחר מרצונותיו מצטיירים לו כמציאות עולם חיצון . כלומר העובדה כי העולם מוכל בו 226 גילוי עובדה זו קשור אהדדי לגילוי יכולת השפה לשמשנסתרת מעיני האדם . כאמצעי תקשורת להעברת מסרים ותחושות רוחניות, שכן האדם המודע למבנה הרצונות הפנימיים שבו יכול לערוך את הקישור שבין ייצוג כל אובייקט בעולם החיצון ( המסמן ) לבין הרצון שבפנימיותו ( המסומן ) . אומנם השפה קדמה לאדם ובאמצעותה נברא העולם, אך עם זאת העולם כולו מוכלל באדם ולכן המקובל יכול ומוכרח להשתמש במושגים המוכרים מכללות הבריאה כדי לבטא את תחושותיו הפנימיות . פרק עב, הערה 2 . על אודות הקשר שבין האדם כמיקרו-קוסמוס לגישה הסי...  To the book