ג. ההורות הנרקיסיסטית כגורם מחולל טראומה

60 ההד הנשכח הילדים חשים חסרי אונים . . . אישיותם טרם התגבשה דיה כדי להתקומם, ולו רק במחשבה . הכוח המכניע וסמכות המבוגרים גורמים להם להיאלם דום, ופעמים רבות עלולים אפילו לערער את שיקול דעתם . אבל אותה חרדה, בהגיעה לשיא מסוים, מצווה עליהם אוטומטית לכפוף את עצמם לרצון התוקף, לנחש את כל משאלותיו, להיענות להן, ולהזדהות מתוך שכחה עצמית מחולטת עם התוקפן . באמצעות ההזדהות, באמצעות הפנמת התוקפן, הוא חדל להיות מציאות חיצונית" ( שם, עמ' 203 ) . כך הילד יכול לנסות ולשלוט בתוקפן, שהפך למציאות פנימית כעת . פרנצי מציין גם שהילד מפנים את רגשות האשם של התוקף וכן מתאר בשלות בטרם עת בקרב ילדים אלו : "הפחד ממבוגר חסר מעצורים, מבוגר הנראה משוגע, הופך את הילד למעין-פסיכיאטר ; וכדי להיות כזה, ולהתגונן ממבוגרים חסרי שליטה עצמית, חייב הילד קודם כל להזדהות איתם לחלוטין" ( שם, עמ' 205 ) . על פי באלינט ( 1969 Balint, ) הטראומה נגרמת במסגרת יחסי אובייקט, ואת האובייקטים שמביאים לטראומה הוא מכנה מחוללי טראומה ( traumatogenic objects ) . אלו אובייקטים שהילד קשור אליהם בקשר רגשי עז ותלוי בהם, ושרגשות הילד כלפיהם, גם ...  To the book