א. מנעד הנרקיסיזם ההורי

34 ההד הנשכח ויניקוט ( 1995 / 1971 ) : "כישלונו של האובייקט החיצוני בתפקוד מהותי כלשהו מוביל בעקיפין למוות [ deadness ] או להיווצרותו של אובייקט פנימי בעל איכות רודפנית" ( עמ' 43 ) . מנזנו, אספסה וזילקה ) 1999 Menzano, Espasa & Zilkha, ) מתארים תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות . בתהליך זה ההורה משליך על ילדו "ייצוג של העצמי ההורי, המושקע בליבידו נרקיסיסטי" ( שם, עמ' 467 ) . זהו תהליך 8 , הבלעה מחדש של ההשלכות על של הזדהות השלכתית ושל אינקורפורציה ידי ההורה . התהליך עשוי "באופן מלא או חלקי למחוק את הגבולות בין העצמי לאובייקט" ( שם, עמ' 469 ) , כלומר הילד נחווה כחלק בלתי נפרד מהעצמי של ההורה . הוא נדרש לקבל לתוכו את ההשלכות, להיות מה שההורה זקוק לו, ולא מה שהוא באמת, ולאפשר לעצמו לשמש מזון לנפש ההורה, להיבלע על ידי ההורה . במקרים אלו התסריטים הנרקיסיסטיים של ההורה מטילים על הילד עומס יתר קונפליקטואלי ומקננים בו באופן טפילי ( שם, עמ' 473 ) . ההורה עשוי להשליך על ילדו סוגים שונים של ייצוגי עצמי שלו . אלו יכולים לכלול את העצמי הילדי של ההורה, כלומר הוא יראה בילדו את עצמו כילד, את אידיאל האני, ...  To the book