ב. נרקיסיזם הרסני, זעם ותוקפנות נרקיסיסטיים ודחף המוות

28 ההד הנשכח נפשית . זהו מצב נפשי של היעדר נפרדות או טרום-נפרדות שלא מתפתח לנפרדות . הנרקיסיסט מבקש להתכחש לצורך באחר ולהיות מקור החיים, תוך כדי הכחדת חיותו של האחר . הוא מחפש להתכחש לנזקקותו, לפגיעותו ואף למוות באמצעות אשליה של דַּיּוּת עצמית ( self - sufficiency ) . הוא רוצה לאחוז בכל הפוטנציאל אצלו, אך בכך הוא הופך את קיומו לקיום כלוא וממית, נטול מודעות עצמית ונטול מודעות לאחר . הוא אינו מסוגל לתת חיים ואינו מסוגל לקבלם לתוכו . זהו ביטוי מובהק של ניצחון דחף המוות על פני דחף החיים ( פרויד, 1988 / 1920 ) , רצון להרוס ולחזור למצב ראשוני, לא מאורגן, חסר נפרדות, אך גם מצב של 'נירוונה', מצב של שלוות נפש, נטול כאב וסימביוטי . רוזנפלד ( 1971 Rosenfeld, ) מחבר בין הנסיגה הנרקיסיסטית מקשר לדחף המוות . הוא כותב שדחף המוות "תמיד מתבטא כתהליך הרסני המופנה כנגד אובייקטים והעצמי" ( עמ' 169 ) , ושתהליך זה פועל באופן הממאיר ביותר במצבים נרקיסיסטיים קשים . רוזנפלד גם קושר בין צרות העין, האופיינית כל כך בהפרעות נרקיסיסטיות קשות, לדחף המוות ומזכיר שקליין ראתה בצרות העין הפרימיטיבית "נגזרת ישירה של דחף ...  To the book