|
|
22 א ו ר נ ה ש ש ו ן ל ו י ו נ ס י ם ל י א ו ן הקדמה אחת הקולגות שלנו, פרופסורית יהודייה-אמריקאית ממוצא מזרחי, ששהתה כמה שנים בישראל, ואף התמחתה בחקר האתניות המזרחית, קראה גרסה מוקדמת של המאמר שלפנינו והוסיפה לנו סיפור משלה . מפעם לפעם היא מגיעה לישראל לפגוש את בני משפחתה . כאם לילד קטן היא נוהגת ללכת איתו לגינת שעשועים מקומית . באחת הפעמים הילד קיבל מכה, התעצבן והתחיל לצעוק ולירוק . היא נזכרה כי התגובה המיידית שלה הייתה המחשבה שעכשיו ינידו המבקרים במקום בראשם ויגנו את התנהגותו הילד משום זיהויו כמזרחי על סמך צבע עורו . לטענתה, התנהגות דומה של הילד בגן שעשועים בחו"ל לא הייתה מעוררת בה חששות מעין אלה, אבל בָּארץ הילד כמו הרים את התריס מעל זהותה המזרחית המוסווית כמשוכנזת ( ואף אמריקאית ! ) וחשף אותה לעין כול . לא ברור בכלל מה באמת חשבו הסובבים אותה, אך ברורה לנו התגובה האינסטינקטיבית שלה . זוהי בעינינו דוגמה לדריכות המלַווה מזרחים מובּיליים נוכח החשש לא מחשיפת זהותם האתנית מצד הסובבים אותם, אלא מהאישוש הסטראוטיפי הנלווה לחשיפה חברתית לא מבוקרת של זהות זו . במאמר זה אנו מבקשים להמשיך בתיאו...
To the book |
|
|