ב. אינטר־טקסטואליות בשירת גורי

'מרא ו ת גי ח זי' ו ה ש ליח ו ת הנבוא י ת-ש י ר י ת׀ 271 שלה : 'ניכר שהבשיל עולמו הפנימי של המשורר, לשונו נתגמשה ונתעמקה ברבדים המקראיים ונתגוונה ונתעשרה בשכבות מספרות חז"ל, מן הפיוט והתפילה ואף נזקקה לרמזים השאובים משירת הדורות האחרונים ועד לשירת עצמו הגיעה' ( פלס, דבר, 1988 ) . אף ששתי ההבחנות המבקשות לאפיין את סגנונו הייחודי של גורי, נראות כאילו הן סותרות זו את זו, הן אינן סותרות אלא משלימות . לשונו הפיוטית של גורי ניכרת ביכולתה לערב בין הרבדים השונים של הלשון העברית, 7 להתכתב בדרכים שונות עם טקסטים רבים ומגוונים, להשתמש במגוון ביטויי ז'רגון ( כגון, שפת ילדי תל אביב או הלשון הצה"לית ) וסלנג ובכל זאת לזרום בטבעיות דיבורית המסווה את רבדי העומק האצורים בה . 8 משום כך, כל מחקר בשירת גורי אינו יכול שלא להידרש לקריאה אינטר-טקסטואלית כדרך פרשנות מרכזית למשמוע יצירותיו, התובעת מקוראיה כשירות לשונית ניכרת . גורי מנהל בשיריו דיאלוג עם מגוון גדול של מקורות . 7 גרשון שקד טוען שלשון זו, המשלבת יסודות מסורתיים מן המסורת היהודית ומתרבות המערב ביסודות מקומיים הקשורים לאירועים ודמויות ממשיים, והמשקפ...  To the book