ד. 'אין למסור את שראו עינינו' — רטוריקה ופואטיקה בעידן ההרואי

ה ע ידן ההרוא י — מ'פרחי אש' ל'ש י ר י ח ותם' ׀ 179 חלק מרשת מסוגננת . בשירים רבים הבתים אינם זהים באורכם, ויש שירים הכתובים כרצף שירי ארוך ללא חלוקה לבתים . לכך אפשר להוסיף את ההבחנה שבמהדורות המאוחרות של ספריו הראשונים גורי נוטה לשנות את החלוקה לבתים, להפריד או לחבר בין בתים שהופרדו . שינויים אלה מעידים על תפיסה גמישה יותר של הבית בשיר, תפיסה השונה במהותה מן המסגרת הנוקשה של הבית בשירת אלתרמן . האמצעי הפרוזודי העיקרי שאותו שאב גורי משירת אלתרמן, הוא החרוז האסוננטי ( שחם, עמ' 178 - 179 ) , ואומנם אפשר למצוא כבר בשירים המוקדמים דוגמאות לחרוזים מקוריים ומפתיעים : 'הוֹזֶה חַיָּיו הָאֲרֻכִּים / . . . בְּרֵיחַשֶׁל קָפֶה תּוּרְכִּי' ( 'בבית הישן', השירים, כרך א, עמ' 20 ) , 'בָּךְ הַזְּמַן הִזְדַקֵּן אַךְ לֵחוֹ לֹא הוֹבִיש / . . . בְּקִירוֹת מַשְׁחִירִים וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ' ( 'מסע אל העיר התחתית', השירים, כרך א, עמ' 21 ) ועוד רבים אחרים . אך בגלל השוני במבנה הבית, שקווי המתאר שלו מטושטשים, הם אינם בולטים בחריפותם ואינם מדהימים כמו החרוזים בשירת שלונסקי או אלתרמן . אורך הטור, מספר השורות בבי...  To the book