|
|
651׀ בשיירה ו ב צ י דה בסיומם של שירים אלה זורחת ועולה התקווה . השירים חוזרים אל נופם . בא לילה וסיפורי הקרב מניחים את הראש על ברכיה של האהבה האחת שחרב האויבים לא הגיעה עדיה, מפני שהיא בלתי מנוצחת ונצחית . במהדורה השנייה של פרחי אש הסתייג גורי מהשיר 'בחזרה' והותיר ממנו רק את הבתים השני, השלישי והרביעי, שנדפסו בה כרצף שירי אחד, ואת שתי השורות הראשונות של הבית האחרון, שנדפסו כבית חותם נפרד . כמו כן הוא השמיט מילים רבות ושינה את סימני הפיסוק, כך נהג גם במהדורת השירים, שבה השמיט את שתי שורות הסיום והחזיר את ההפרדה לשלושה בתים, אך בקיצור משמעותי ובעריכה א-סימטרית, במקום הבתים המשושים והחריזה המסורגת שבנוסח הראשון . בנוסח הראשון מתוארים הנערים הלוחמים ש'רָקְדוּ פְּרוּעֵי- שֵעָר עַל חֹד הַמַּאֲכֶלֶת' ומתוארת האהובה המצפה לשוב הלוחמים כמי שנמצאת מחוץ להוויית הקרב : 'כִּי חֶרֶב הָאוֹיְבִים הוֹתִירָה אֶת בֵּיתֵךְ / רָחוֹק מֵעִגּוּלָהּ וּמִגִּדְרֵי הַתַּיִל' ( עמ' 85 - 87 ) . בנוסח השני של השיר ( השירים, כרך א, עמ' 101 ) מצטמצמת נוכחות האהובה לשורה אחת : 'וְאַתְּשֵׁנִית חוֹזֶרֶת לִתְחִיָּה', ואיל...
To the book |
|
|