|
|
179 סמינר שמיני כלומר, הייתי רוצה לנסות להביע את – הייתי רוצה לומר משהו : ש המחשבה הבאה : מה שהבנתי הוא שעלינו לנסות להקשיב . וגם ושינו ו . . . אעצור כאן ; למרות שאני מרגיש שזה לראות בעזרת ח מוליך לעייפות ולסכנה . ] . . . [ הרגשתי למן ההתחלה שזה לא ממש משנה אם אחליט כן : ש דד מןוּאו לא להביע את מחשבותַי, משום שחשתי בעיקר מע – האפשרות להחזיר לעצמי את היכולת להקשבה פנימית כנראה על ידי כך שהרפיתי מעמידתי על המשמר . אבל כשהחלטתי להביע את מחשבותַי, הרגשתי חרדה בקשר לתלות ולבדידות היכולות להתעורר אם מישהו יקשיב לדברַי ואז יפנה ממני והלאה . אבל החרדה מן הבדידות והתלות עלולה שׂות לבלתי נסבלת אם גם המקשיב הפנימי שלי יפנה ממני להֵעָ ויֵלֵך לדרכו . יון : אינני בטוח מה הבעיה פה לפי הרגשתך . האם יש איזושהי ב ? ך סיבה להניח שהוא יֵלֵ המקשיב הפנימי עלול ללכת ממני יחד עם המקשיב החיצוני . : ש ? ייון : אבל אם אתה יודע זאת, מה הקוש ב להקשות עלי לבטא את החרדה, לבטא את מחשבותַיזה עלול : ש ולהרחיב את האפשרות להקשיב להן רק בתוך עצמי . בודד היא בסיסית ; היא קודמת וגם יון : ההרגשה של להיות תלוי ב כנראה לכל יכולת...
To the book |
|
|