|
|
ה א ל-ב י תי 45 היהודי, שהיה חלק מפרויקט התרבות והחברה הגרמני, אינו כשל אובדנו של אדם שאיבד רכושו בסוּפה, שכן הראשון הוגלה גם מעצמיותו שלו . עצמיות שביטוייה העיקריים היו מגולמים בקשריו לאחרים בקהילה, למוסדותיה וללשונה . אובדן זה הוא משמעותו הממשית של "המאוים", או בגרמנית — "האל-ביתי", אובדן כל השתרעות והתממשות אהדדית, קהילתית ואישית, אל תוך עולם . אמרי מציין בהקשר זה את געגועיו למולדתו . ואולם למה בעצם הוא מתגעגע ? כפי שנראה מיד, מתגעגע אמרי אל עצמו ואל זהותו ואישיותו שלפני המלחמה, שהיו כרוכות הדוקות במרקמי יחסיו המכוננים בתרבות ובשפה . בהתאם, הוא מציין כי לפני כן : "זהותי הייתה קשורה אל שם גרמני טיפוסי ואל הניב של חבל הולדתי . אבל מהיום שבו אסרו עליי ללבוש את התלבושת הלאומית העממית . . . לא הרשיתי לעצמי להשתמש בניב הזה . ומאז איבד גם השם את טעמו, השם שחבריי הגוהו תמיד בהגיה הרווחת המקומית . . . והחברים שדיברתי עמם לפנים בניב של חבל הולדתי נמחקו אף הם . . . כל מה שמילא את תודעתי, החל בתולדות ארצי וכלה במראות הנוף . . . את כל אלו לא יכולתי לשאת עוד מאז הבוקר של ה- 13 במרס 1938 , שבו אפי...
To the book |
|
|