הקדמה

ה ק ד מ ה 13 לטעמי, ניתן לראות בחמש המסות מעין טיעון מתקדם אחד ובמרכזו כמה טענות קשורות, שהבנתן מובילה למבוי סתום ולהיעדר אפשרות להמשיך ולהתקיים עם האחרים בעולם . יחד הן חושפות את משמעותו של שלטון הרייך השלישי בדרכים שהן אולי מעֵבר לכפרה, אך כלל וכלל אינן מעֵבר לאשמה . למעשה, ניתן לראות בטקסט כולו כתב אשמה אדיר נגד המערב הנוצרי, המודרנה וגרמניה, המתגלה בעצם ככתב אשמה נגד היכולת האנושית להתנכר לאדם, אשר הללו גילמו בין השנים 1939 ל- 1945 . המסה הראשונה מציגה את הדרתו הרדיקלית של אמרי מעצמיותו שלו, תרבותו ומרקם יחסיו והעמדת קיומו ומשמעותו על הגופניות המכשירית 1 השנייה מבהירה הלאה את המשמעות של אובדן זה כאובדן כל גרידא . אמון בכל עולם משותף, ובמין האנושי בכלל . המסה השלישית ממשיכה ודורשת במשמעותו של עולם אנושי משותף או "מולדת", שמתוכו ביכולתנו להתפתח ולהתעצב כבני אנוש וכאישיויות מוסריות . ובהגיע אמרי אל המסה הרביעית, על אודות "רגשי טינה", הוא למעשה מגיע לשלב הסקת המסקנות האיומות מתוך המצב שאליו נקלע . כפי שנראה בהמשך, מוביל אותו מצבו אל הקביעה שניטשה שגה, וכי ביכולתם של רגשי טינה לגלם את ה...  To the book