אפילוג דיאלוגי: שאלות למחברים

טובה גמליאל [ 378 ] בהלה, בלבול ומבוכה רבה . תגובות אלו תואמות את שלב ה״אזעקה״ בתיאוריית השלבים של אסונות . חשתי בפער הרגשי בין אז להיום, שכן קריאתי התקיימה לעת שבה הספקנו, תודות לניסיון ולידע הנצבר, לכונן לעצמנו ״איים״ של ודאות ונינוחות, או לכל הפחות אשליה על קיומם . מסקנתי הסובייקטיבית היא כי הזמן במרוצתו חולל ״בגרות פנדמית״ כלשהי, ועימה פרספקטיבה אחרת על הדברים . שאלה ראשונה לאור הבנה זו של מציאות חיינו אני מאמינה כי רבים מהקוראים והקוראות מתעניינים בפן היותר אישי של בחירתכם / ן להתעלות מעל פגיעותכם / ן כאזרחים / יות בשלב ה״מהמם״ של המגפה ולהתגייס לחקירתה . כיצד הייתם / ן מתארים / ות זאת ? שאלה שנייה אני מוצאת ערך רב בהיענותכם לשאלה בסוגיית הדינמיות המוגברת שחוללה המגפה גם באשר לידע המופק ממחקר אקדמי . האם הספקתם / ן לעשות כברת דרך נוספת בחקר השלכות המגפה ? מהי דרך זו ? כיצד הינכם / ן רואים את נושא מחקרכם / ן שהוצג בקובץ זה בנקודת הזמן הנוכחית ? שאלה שלישית על רקע הקמתה של ממשלת שינוי, המילה ״תיקון״ משתרבבת לא מעט לשיח הפוליטי ולשיח הציבורי והתקשורתי בסוגיות שונות . מבלי שאפרש את הש...  To the book