שפיכות דמים וירושת הארץ

134| מסעיפרשת – ספר במדבר בשפיכותכרוכהשמלחמהאףעלבארץ,אחיזתנועללהילחםמצווה,ואףמותר, בהמשךבמזידורציחהבשגגההריגהבדברהאזהרותמופיעותבכדילאאכן,דמים . מוסריתסכנהטמונההארץלכיבושבמלחמה הארץ . הורשתעלהמדברתלפרשה בקהותללקותעלוליםאנשיםחיים . לנטילתיתרגלוכולו,הציבורואףשהלוחמים, בהריגתראשיקלוהקרב,בשדההמוניהרגשראוואחריאדם,חייערךבענייןחושים שהרגמרוצחכופרלקחתלהתפתותבנקלעלולידיו,במורביםשהרגמיבודד . אדם עיניהםלנגדמוותשראולאנשיםלגרוםגםעלולהאדםחיישלהזילותסכנתיחיד . פיכךלבשגגה . להורגיםולהפוךהזולת,חייעלבשמירהפחותלהיזהרביומויוםדבר ואףלהילחםעלינובידינווהחזקתההארץכיבושלמעןאומנםש מזהירההתורה ענישהעלולהקפידאדם,בחייביותרזהיריםלהיותעלינוהזובארץדווקאאךלהרוג, חיים . שנוטליםמיכלפיחמורה ענייניםמופיעיםבושגם'דברים',בספרגםענייניםכמהוחורזחוזרזהרעיון הארץהורשתעלמדברתשהתורהלאחרמיידאדם,חייעלבשמירההקשורים שהובאולאחרערופה,עגלהדיניעלמצווההתורה'שופטים'בפרשתכךבמלחמה . פרשת ) . טז,כאדברים ( " לֹא תְחַיֶה כָּׁל נְשָּׁמָּׁה" ישראל : לעםונאמרהמלחמה,דיני לחושצריכים,במיוחדומנהיגיו,כולוהציבורכמהעדשמלמדתערופהעגלה בדומהלהרוג . הצטווההעםשב...  To the book