פרק ט: האישה משונם: עיון משווה בין 'אבישג' מאת יעקב כָּהַן ובין המקרא ופרשנויותיו

166 ייינַּמַּוִתינַרָּכִותילַרָּכִות היחסים ביניהם . איננו שומעים אם הייתה ממומשת או לא-ממומשת, חד-צדדית או דו-צדדית . כמו דוד בחלק הראשון של הסיפור, גם ניניה, נמעני סיפוריה, דוחקים בה לספר "עוֹד ! " ואולם בחלקו השני תוכני הסיפור אחרים . לא עוד סיפורי ילדותה ונערותה אלא סיפור מלכות בית דוד . משפט הציווי הקצר, "סַפְּרִי עוֹד ! ", המושמע מפי דוד המלך הזקן פעמיים ( בסוף הפסקה הראשונה והשנייה ) , ומפי ניני אבישג פעמיים ( בסוף הפסקה החמישית והשישית ) , יוצר סימטרייה ישרה בין שני חלקי הסיפור, הנבנית גם מניסוח היענותה של אבישג לציווי ארבע פעמים באותה לשון . הפסקה השנייה והחמישית פותחת במילים "וְהִיא מְסַפֶּרֶת" . השלישית והשישית פותחת במשפט : "וְהִיא מוֹסִיפָה וּמְסַפֶּרֶת" . זאת ועוד, כל אחד משני החלקים מסתיים בצירוף "הָיוּיָמִים" . בחלק הראשון המספר היודע כול משייך אותו לדוד המלך, ש"פָּנָיו הַבָּלִים עוֹד זָעוּוְרָטְטוּמֵרֹב רֶגֶשׁ- לִבּוֹוּשְׂפָתָיו הַחִוְרוֹת רוֹחֲשׁוֹת בִּדְמָמָה : הָיוּיָמִים . . . ", ובחלק השני לאבישג, ש"רֹאשָׁהּ הַיָּגֵעַ עוֹד נָד לְאִטּוֹ וּשְׂפָתֶיהָ לָחֲשׁוּ בְּעֶצ...  To the book