פרק ח: 'ישן, אל תרדם' מאת ר' יהודה הלוי, 'יונה' מאת יעקב פיכמן, 'קיקיון' מאת בלפור חקק וזיקתם לספר יונה

'ושי,יאליםפחת'ימאםיפ'יוניחנינליו,י'ויכנ'ימאםיועקתירונמי,י'קוקויי'ימאםיתלריפידקקייזוקםתילסרפיויכנ 151 להתרחק מדרכו הקלוקלת ולשוב לא-לוהים, שכן צירוף אותיות האקרוסטיכון לאורך כל הענפים יוצר קריאת זירוז : יְהוּדִ [ י ] , דַּי ! ניתוחה המלא של סליחה זו, שנכתבה לאשמורת חודש אלול ולימים הנוראים, 16 נזכרים בו על אפיוניה הליטורגיים והאומנותיים ועל דרכי הוראתה כבר נידונו . 17 כאן נציין שכיוון שהשיר נתוןעשיית צדקה, התרחקות מחטא, שינוי מעשים וגלות . במסגרת תובענית של משקל, של חריזה ושל מבנה, אפשר לקוראו קריאה מודולרית : לקרוא בנפרד את הדלתות, את הסוגרים ואת האזורים . כל חלק הוא פיוט בפני עצמו, ומנותב לאותה מגמה . ההבדל הוא בנימת כל אחד מהחלקים המודולריים : באזורים בלבד נשמעת קריאה חדה, בהירה ותובענית, המתבטאת בפנייה בגוף נוכח, בציוויים ( "קְרָא", "הִכּוֹן" ) , בהבטחות ( "תִּמְצָא", "תִּהְיֶה" ) , בחזרה שונת חרוז על כינוי השייכות "לך" ( "לָךְ" ו"לְּךָ" ) , בחריזה מאזכרת גיחוך ( ךָ, כמו חָחָחָ ) ובסימני קריאה המופיעים ארבע פעמים : דַּי לָךְ, מַה לְּךָ, נִרְדָּם ? / קוּם קְרָא אֶל אֱ-לֹהֶיךָ ! פֶּן ...  To the book