על חשיבה היסטורית והערכה חלופית - מבט ממטח

426 | חינוך היסטורי : זירות וזיקות ראויה, כלומר חשיבה ביקורתית מעצם הגדרתה, ושהמידע הרב שקיבלו בשיעורי ההיסטוריה נשכח מיד אחרי בחינות הבגרות . ההוראה מתמקדת בדרך כלל בהצגת מערך מוגדר של טקסטים קנוניים, של תיאורי אירועים, של אישים ושל מקומות ותאריכים, שלכאורה אין סימני שאלה בכל הנוגע אליהם . התלמיד נתפס ככלי ריק שיש למלאו במידע היסטורי, וכהמשך להיגיון זה הוא נבחן ומוערך על פי יכולתו לשנן ולהפגין את בקיאותו . בכיתות הגבוהות, סד הבגרות ומספר השעות המצומצם כובלים את צעדי המורים עוד יותר . אפילו הטובים שבהם אינם מצליחים להשתהות מעט כדי לחשוב על הקשר ההכרחי שבין ידע היסטורי, הבנה היסטורית והקניית משמעות להיסטוריה . במילים אחרות, הם אינם מצליחים להקנות לתלמידיהם יכולת לחשיבה היסטורית . ( יוגב, 2014 , 124 ) באחד ממאמרי התגובה למסה זו, הביע אבי בראלי עמדה שונה לחלוטין מזו של יוגב . הוא הזהיר מפני אקדמיזציה של הוראת ההיסטוריה בבית הספר וטען שתלמידים צעירים זקוקים לידיעות ודאיות שיסייעו להם להבין את העבר . הוא הזהיר מפני התפיסה שלפיה על המחנכים לחשיבה היסטורית "להביא את חניכיהם להכרה שהם אינם יכו...  To the book