“המקום שבו אנו צודקים״: הוראת הנרטיב ההיסטורי הישראלי לצד הנרטיב הפלסטיני - תיכון שער הנגב כמקרה לדוגמה

386 | חינוך היסטורי : זירות וזיקות במאמר זה אני מבקשת לטעון שהוראה מולטי - נרטיבית של ההיסטוריה בבתי ספר תיכוניים במדינת ישראל היא חיונית לקידום פתרון הסכסוך הישראלי - פלסטיני . כיוון שהמאמר מתבסס על חוויה אישית, הוא יתמקד בתיכון שבו לימדתי באזור עוטף עזה, תיכון שער הנגב הנמצא בעין הסערה של הקונפליקט כבר למעלה מ - 15 שנה . מרבית תלמידי תיכון זה מתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק שבין קילומטר אחד לשבעה קילומטרים מגדר רצועת עזה . הם חיים באזור מלחמה שבו הפחד מתורגם פעמים רבות לכעס ולשנאה . טיפוח צורת חשיבה ביקורתית בכלל, ובמקצוע ההיסטוריה בפרט, נחוצה למיטב הבנתי לקיומו של משטר דמוקרטי ; על כן רצוי לעודד בני נוער לפתח עמדה עצמאית בנוגע לאירועי העבר של עמם ושל עמים אחרים וללמדם כיצד לעשות זאת . נשאלת השאלה : כיצד ניתן לעורר בקרב תלמידות ותלמידים תודעה היסטורית עצמאית, רפלקטיבית ואמפתית באזור שבו הקונפליקט הלאומי אלים ורחוק מפתרון ? התשובה לכך אינה פשוטה, אולם אני סבורה כי כדי להשיג מטרות אלה אַל למורי ההיסטוריה להירתע, ולמרות המורכבות שבדבר עליהם לדון בכיתה בגילויים ובגלגולים השנויים במחלוקת ...  To the book