על המתח שבין היסטוריה של תוצרים להיסטוריה של יוצרים: מהיסטוריוגרפיה קוֹרבּנית להיסטוריוגרפיה ריבּונית

156 | חינוך היסטורי : זירות וזיקות של ההיסטוריון שלום ( סאלו ) בארון שיצא כנגד ניצחון "הגישה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית" ( בארון, 1996 ) , תוך ניתוח המתח בין היסטוריוגרפיה קורבנית להיסטוריה ריבונית, בין "היסטוריה של תוצרים" ל"היסטוריה של יוצרים", בין היסטוריה של "נפעלים" ל"היסטוריה של פעילים" . כמקרה בוחן לאפשרות להמיר "היסטוריה קורבנית" ב"היסטוריה ריבונית" אבקש להתמקד בשתי "קהילות קורבן" המתוארות כ"קהילות טראומה" : "קורבנות המכה ה - 81 " ( שארית הפליטה ) ו"קורבנות המכה ה - 82 " ( המזרחיים ) . תחילה אציג את סיפורן של קהילות אלה מנקודת מבט קורבנית, ולאחר מכן אנסה להראות כיצד ניתן "לספר את הסיפור" שלהן גם דרך "נקודת מבט ריבונית", משמע נקודת מבט המבקשת להצביע על יכולתם להיות "אדונים לגורלם" . "אני קורבן, משמע אני קיים" - היסטוריה ויקטימולוגית החל מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים חדר זרם "ההיסטוריה של המנוצחים" לשיח האקדמי ולשיח הציבורי בישראל, ושם המשפחה "פוסט - מודרני" זכה לשם פרטי בתעודת הזהות הישראלית : "פוסט - ציונות" . משלב זה ואילך ניתן לראות מתקפה רב - חזיתית של "מנוצחים" המבקש...  To the book