|
|
פרשת וילך | 357 להסתופף בצלו בירושלים, שבה יכלכל אותו המלך כאורחו האישי לאורך זמן . בנמקו את הסירוב הוא מתאונן מרה באזני המלך : "בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך למשא אל אדני המלך" ( שמ"ב י"ט, לו ) . גם דוד עצמו סבל מתלאות זקנה דומות : "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" ( מל"א א', א ) . יוצא מן הכלל הוא כלב בן יפונה המעמיד את עצמו ללא סייג לרשותו של יהושע בן נון, תוך הבלטת גילו המופלג : " . . . ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה . עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא" ( יהושע י"ד, יא ) . נסיבות שאינן בהכרח כלכליות הביאו לפרישתם של אישי מקרא אחרים . אביתר הכהן הודח בידי שלמה המלך ממשרתו ככהן גדול, עקב צידודו באדניה בן חגית, מתחרהו של שלמה על כסא דוד ( מל"א ב', כו ) . אלישע בן שפט פרש מעיסוקו כחקלאי תוך כדי חרישת חלקתו, בשעה שנמשח לנביא הממלא את מקום רבו, אליהו הנביא ( שם י"ט, יט - כא ) . עזיהו מלך יהודה נאלץ לרדת מכס מלכותו בגין צרעת שפשתה בו, להס...
To the book |
|
|