|
|
207 פרק יא ר היהודי והציפייה למשיח וסימבולית גם יחד — נקטעת באחת עם הופעתו של הערבי, הזר והנודד, המפרש סימנים על המציאות בהווה ובעתיד על פי קולות 9 בעקבות געיית הפרה הראשונה מודיע הלה ליהודי של חיות . על חורבן בית המקדש, ומיד לאחר מכן, בעקבות הגעייה השנייה, על לידת המשיח . בעקבות הגעייה הראשונה, הערבי מורה ליהודי להפסיק את מלאכת החרישה, שכן חורבן המקדש הוא אסון מאפֵּס- 10 כול הקוטע את הטעם להמשך שגרת החיים והדאגה ליום המחר . מיד לאחר מכן, בעקבות הגעייה השנייה ולידת מלך המשיח, הערבי מורה ליהודי לשוב למחרשתו על כל המשתמע מכך . המבנה הלשוני, הבנוי בהקבלות ניגודיות, קצרות ומדויקות, מסייע להדגיש את הסמיכות הרבה שבין החורבן לגאולה . החורבן והגאולה כרוכים זה בזה לבלי התֵר ונולדים זה מזה כתהליך אחד ; המרחק ביניהם הוא כמו המרחק בין שתי הגעיות שאחריהן מצטווה היהודי : התר-התר / קשור-קשור ; שהרי חרב / שהרי נולד . בנקודה זו מתחילה הדיאלקטיקה של הסיפור . המספר מעמיד את גיבורו בניסיון : חוט השערה המבדיל בין חורבן לגאולה נראה לבן היהודים כסימן ממשי הקורא לו לקחת חלק פעיל בתהליך הגאולה . הוא חש שעליו ל...
To the book |
|
|