|
|
197 פרק י ר "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ" לרצף הפסוקים . סוגיה זו רחבה מאוד, וכאן הובאו רק הקטעים המקבילים לסוגיית הירושלמי דלעיל . ב ב ל י , ס ו ט ה ל ד ע " ב — ל ה ע " א שלח לך אנשים . אמר ריש לקיש : "שלח לך", מדעתך . וכי אדם זה בורר חלק רע לעצמו ? והיינו דכתיב : "וייטב בעיני הדבר", אמר ריש לקיש : "בעיני" — ולא בעיניו של מקום . ויחפרו לנו את הארץ . אמר ר' חייא בר אבא : מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל . כתיב הכא "ויחפרו לנו את הארץ", וכתיב התם "וחפרה הלבנה ובושה החמה" וגו' . ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור . אמר רבי יצחק : דבר זה מסורת בידינו מאבותינו — מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד : סתור בן מיכאל . סתור — שסתר מעשיו של הקדוש ברוך הוא . מיכאל — שעשה עצמו מך . אמר רבי יוחנן : אף אנו נאמר : נחבי בן ופסי . נחבי — שהחביא דבריו של הקדוש ברוך הוא . ופסי — שפיסע על מדותיו של הקדוש ברוך הוא . . . . וישובו מתור הארץ וילכו ויבאו . א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי : מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה . . . והאנשים אשר עלו עימ...
To the book |
|
|