|
|
133 פרק ז ר נס פורים וקריאת המגילה בראי הירושלמי והבבלי שלב אחרי שלב, רצופה עליות ומורדות, כשהיא מתקדמת בדרך טבעית — כפי שמסופר במגילת אסתר, ולא בדרך ניסית כבגאולת מצרים . דרכי הנהגה אלו עתידים לכוון את עם ישראל לאורך הדורות, וסודם הוא שנמסר כבר בסיני עם התורה . המקבילה בבבלי נוקטת לשון שונה : ב ב ל י , מ ג י ל ה י ט ע " ב ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן : מאי דכתיב "ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר" ( דברים ט, י ) ? מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש, ומאי ניהו — מקרא מגילה . לפי הבבלי, בהר סיני ניתנו דרכי מדרש ההלכה והאגדה שבעזרתם ניתן לדרוש בעתיד, לחדש וגם לכתוב את מגילת אסתר . גם בנקודה זו צפה ועולה ההבחנה בין שתי המסורות . הבבלי מעמיד במרכז הדיון את "מה שהסופרים עתידין לחדש", ומתייחס לעצם הרשות לדרוש ולחדש ; ואילו הירושלמי מתייחס לתוכן הדברים ומדגיש דווקא את מעלת חוסר החידוש . יתרה מכך, גם כשהירושלמי מזכיר את דרכי הדרשה המאפשרות את כתיבת המגילה והכנסתה לכתבי הקודש, הוא מדגיש שהדברים לא נעשו מתוך רצון החכמים לחדש אלא מתוך ש"...
To the book |
|
|