פרק ב | יום הדין בתורת ארץ ישראל

32 פרקי מועד באגדת הירושלמי י ר ו ש ל מ י , ר א ש ה ש נ ה פ " א ה " ג אמר רבי חייה בר בא : "זרזיר מתנַים או תיש ומלך אַלְקוּם עִמו" ( משלי ל, לא ) . בנוהג שבעולם, זה מבקש לנצח זרזירו וזה מבקש לנצח זרזירו . אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא : "ומלך אלקום עמו" — לא בעי תקום על דידיה ; "כי לא לנצח יריב" ( תהלים קג, ט ) — לא לנצוח יריב . 1 בנוהג שבעולם,א"ר לעזר : פרא בסיליוס או נומוס או גריפיס . מלך בשר ודם גוזר גזירה . רצה — מקיימה, רצו אחרים — מקיימים אותה ; אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה . מאי טעמא ? "ושמרו את משמרתי אני ה'" ( ויקרא כב, ט ) , אני הוא ששימרתי מצותיה של תורה תחילה . א"ר סימון : כתיב "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה'" ( שם יט, לב ) , אני הוא שקיימתי עמודת זקן תחילה . א"ר סימון : כתיב "ומי גוי גדול אשר לו חֻקִים ומשפטים צדיקים" וגו' ( דברים ד, ח ) . ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה . חד אמר : אי זו אומה כאומה הזאת . בנוהג שבעולם, אדם יודע שיש לו דין — לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא ; אבל ישראל אינן כן, אלא...  To the book