פרק א | "נעשה אדם": בריאת האדם, מהותו ותפקידו, על פי התלמוד הירושלמי

16 פרקי מועד באגדת הירושלמי חזרו ושאלו אותו : מה אהן דכתיב "נעשה אדם בצלמינו כדמותינו" ( שם, כו ) ? אמר להן : "ויבראו אלהים את האדם בצלמם" אין כתיב כאן, אלא "ויברא אלהים את האדם בצלמו" ( שם, כז ) . אמרו לו תלמידיו : לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב ? אמר להן : לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן אדם ; מאדם ואילך "בצלמינו כדמותינו" — אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה . . . 1 מדרש זה מופיע בירושלמי בתוך רצף מדרשי המתאר ויכוחים בין ר' שמלאי, אמורא ארץ-ישראלי בן הדור השני של אמוראי ארץ 2 נושא הוויכוח בקטע מדרש ישראל, לבין דרשנים נוצריים ומינים . 1 מקבילה מלאה למקור שלפנינו מצויה רק בבראשית רבה ( תיאודור-אלבק ) , פרשה ח, כו . מקבילה אחרת הכוללת שינויים משמעותיים ( שיידונו להלן ) מצויה בבבלי, סנהדרין לח ע"ב . בראשית רבה הוא מדרש ארץ-ישראלי, קרוב בשפתו ובזמן עריכתו לתלמוד הירושלמי, ובין השניים ישנן מקבילות רבות המעלות את שאלת הזיקה בין שני החיבורים . חוקרי המדרש והתלמוד נחלקו בעניין זה : י"ל צונץ וז' פרנקל שיערו כי הירושלמי הוא המקור שממנו הועברו המקבילות ...  To the book