מירושלים לרומה ובחזרה: סיפורו של “סִידוּרֵילוֹ"

פותח סידור | הסידור הארץ-ישראלי בעת החדשה 252 הפעם הראשונה שבה התכנסו יוצאי איטליה לתפילה משותפת בירושלים, התרחשה לקראת תפילות הימים הנוראים של שנת תש"א ( 1940 ) . בתוך זמן קצר הפכה קבוצת המתפללים לקהילה של קבע, המונהגת בידי הרב אליה שמואל הרטום ופועלת במעון זמני ברחוב הנביאים . בשבת הגדול תשי"ב עברה הקהילה לפעול במשכן הקבע שלה, במתחם הגרמני ההיסטורי ברח' הלל . באולם התפילה, ששימש במקביל גם את תלמידי בית הספר הדתי-לאומי “מעלה", הוצב כמעט בשלמותו הריהוט העתיק של בית הכנסת מן העיירה קונליאנו ונטו, שהועלה ארצה כחלק ממפעלו של שלמה אומברטו נכון להעלאת ארונות קודש ותשמישי קדושה מאיטליה לישראל . עד מהרה הפך בית הכנסת למרכז הרוחני והחברתי של כלל יהודי איטליה בירושלים – במידה מסוימת אף מחוצה לה – ובהמשך השנים אף נוצר סביבו המוזיאון לתולדות יהודי איטליה, האוצר בתוכו מאות תשמישי קדושה ופריטים היסטוריים של הקהילות האיטלקיות במאות השנים האחרונות . העובדה שהיה זה בית הכנסת האיטלקי היחיד שנוסד בירושלים – לפחות עד לשנים האחרונות – הביאה לכך שאף בו עצמו נוצר מעין מנהג מקומי . זאת, כתוצאה משילוב של מנהג...  To the book