הסידור כפרויקט לאומי: “מפי עוללים" וסיפורו

פותח סידור | הסידור הארץ-ישראלי בעת החדשה 132 החינוכי והלאומי שבראשו עמדה פרסיץ . בהפקת הסידור בפועל חברו להוצאה גם מספר אישים שהיו מזוהים עם תנועת ‘המזרחי', בהם הרב יעקב ברמן ( נציג התנועה במחלקת החינוך ) והמורה והלשונאי אברהם צבי זיסרמן ( נעמני ) , שהופקד על עריכת נוסח הסידור המוקפדת . כסידור שנועד במקור לתלמידים ולמורים, התייחס העורך ברמן בהקדמתו לכמה סוגיות חינוכיות מובהקות, בהן הצורך בלימוד מדורג של התפילות לילדים בגילים השונים ; הקשר שבין עיצובו של הסידור לבין השלבים השונים בהוראת התפילה ועוד . אופיו הארץ-ישראלי והלאומי של "מפי עוללים", הודגש בידי עורכיו בכמה אופנים : ההכרזה על כריכת הסידור כי הוא מהווה חלק ממפעלות ההנהלה הציונית בארץ ישראל ; הביאור העברי הקל והנוח שנועד לתלמידי בתי הספר ; וקביעת נוסח התפילה בהתאם ל"נוסח ארץ ישראל" שהנהיגו על פי המסורת “תלמידי הגר"א", ושנתפס כבר אז בעיני רבים ( גם אם לא לחלוטין בצדק ) כסמל ארץ-ישראלי בפני עצמו . בחירה זו של הנוסח, הייתה בה ללא ספק הצהרה משתמעת על מחויבותם של עורכי הסידור לתרבות הארץ-ישראלית המתחדשת, המתבססת – או לפחות מנסה לעשות ...  To the book