שיחתם של עורכי סידורים: “תכלאל תורת אבות"

שאמי, בלדי, דרדעי 115 בצנעא . אחד ממקומות לימודו היה גם “כניס בית אלשיך" – בית כנסת שנשא את שם משפחתו, ואשר נוסח התפילה שנהג בו נחשב בידי רבים מדויק ומבוסס . את סידורו ביסס אלשיך, על פי עדותו, בעיקר על הסידור שהוציא לאור מארי אברהם אלנדאף – מחכמי תימן שעלה ארצה כבר בשלהי המאה התשע עשרה, ואשר התבסס בעצמו על נוסח התפילה המזוקק של המהרי"ץ . עם זאת, בעת העריכה היה עליו להכריע מחדש כיצד לנהוג במקומות שבהם מנהגו של העם לא תאם את הכתוב בסידורים ברי-הסמכא . ואכן, בהקשר זה כוללת הקדמתו התייחסות סדורה, שעשויה אף להפתיע : “והכלל שנקטתי בזה הוא ששינוי שנעשה כבר בתימן וכבר נהגו בו רוב הציבור, הערתי אמנם על ההבדל בין הכתוב בתכלאל ובין הנהוג, אולם בסדר התפילה סדרתי לפי הנהוג . . . ואין כאן משום פגיעה בכבוד הראשונים, כמו שטען הטוען . . . אין אני קובע לאף אחד איך להתפלל . מי שירצה לנהוג ככתוב כאן ינהג, ומי שירצה לנהוג כמנהג הקדום שינהג, אבל מכל מקום אין דעתי כאותם שטוענים שצריך לחזור למקורות, דכיון דנהוג נהוג" . עם זאת, חרף הכבוד שהוא רוחש למנהג הציבור, ממהר העורך להדגיש כי “אם המנהג הזה נתחדש כאן לא ה...  To the book