' החלל הפנוי ', ה ' רשימו ' ושאלת המשמעות — ר ' נחמן ור ' צדוק 757 הפרדוקס באור ה ' רשימו ', באלוהות הנוכחת דווקא מתוך ההיעדר הממשי שלה ; זהו כפשוטו כאחד , שבו ניתנת ממשות אונטולוגית לקונטינגנטי ככזה . לאצמצום כפשוטו וש מבנה אונטולוגי זה מונע ממוטיבציה מוסרית וקיומית המבקשת למצוא משמעות גם שיות ובכפירות מ ' החלל הפנוי ', המובילות את האדם משמעות במהותו , בקו חסר במה ש אפשרי ואף - בלתי שכן הדבר — לאבסורד קיומי ; ר " נ אינו מבקש להעניק להן משמעות אלא לברר מהי המשמעות העולה מחוסר — מסוכן ומתאכזר לסבל האנושי כפשוטו משמעותן . משמעות זו ) ועצם החתירה אחריה ( היא הענקת ממשות לחיים האנושיים הקונטינגנטיים , מבלי לרותמם לטובת רעיון מוחלט שמעבר להם , כחיים עצמאיים ובחיריים המקבלים את שכרם בזכות ולא בחסד . ממשות זו אף מאפשרת דווקא לקונטינגנטיות את יצירת החידוש המתמיד בניגון ובתורה , וזאת באמצעות עדיפותה של חטא בתשובה וב ' דין לכף זכות ' מזה . מידת הדין בקבלת דין הייסורים מזה , ובתיקון ה השוואת דברי ר " נ לתורת ר " צ מלמדת על דמיון הדוק ביניהם בנושאים שונים , בעיקר מוסרית לגבי - ית בפרדוקסליות האונט...
To the book