ד. חסידות — מיסטיקה ומאגיה או אקזיסטנציאליזם

אופי הסתירה בכתבי ר ' צדוק 599 ופנהיימר ואחרים ראו בה המשך ישיר למסורת המיסטיקה א - ץ " גרשם שלום , רבקה ש יסטיקה ( ובכך מפנה עורף לעולם הזה מ - ו היהודית , המבקשת להתאחד עם האל ) אוינ 47 הנתפס ) באופן פאנאנתאיסטי ( כאשליה . מרטין בובר , לעומתם , הכיר בהגדרה זו של המיסטיקה בכלל , אך את החסידות הוא בן הנ " ל ( , או ליתר דיוק כסוג חדש של מיסטיקה שבה ראה כמתנגדת למיסטיקה ) במו תה ' ) לאו דווקא תאיסטיים ( , אותם פיתח במשנתו הרליגיוזית , כפי א - י מתממשים יחסי ' אנ שכותב מרגולין : " השאיפה למגע חי עם האל , המאפיינת את המיסטיקאים , השואפים דעו לנתב את להתאחד עם האל , הפכה בחסידות לאתוס דתי . כלומר , מורי החסידות י הדחף המיסטי לעבר מפגש עם האל , לפעולה בתוך העולם ולמימושו של מפגש זה בחיי 48 היום יום " . לדעתו של בובר , שהושפעה מהאקזיסטנציאליזם הדתי של קירקגור , נקודת הבסיס תה ' הנדירים יחסית במהלך החיים , היא האקזיסטנציאליזם : א - י למפגשי ' אנ תה ' עם העולם א - י } שאינם רגעי מפגש של ' אנ בובר מעדיף בשאר המצבים והאלוהות { את נקודת המוצא האקסיסטנציאליסטית על פני הישענות על ז ' ללא מפגש דיאלוג...  To the book