|
|
פרק חמישי 472 בדיון על ' המתקת המר במר ' בפרק ר את רעיון המתקת הדינים , שכפי שראינו ר " צ מסבי ספר יצירה למתיקות ולטוב שבחסד , לפי דברי עצמם הופך את הרוע והמרירות שבדין 4, כגון החושך , הרע או העולם הזה , עלמא — על היפוך ה ' נגע ' ל ' ענג ' : הדבר הנמוך ביותר לאור , לטוב — לגבוה ביותר קום שהוא " ( בעצמו ) " כמו שהיא ", " במ הופך — דשקרא ולעולם הגבוה מהעולמות העליונים . מנם היפוך ה ' נגע ' ל ' ענג ' הוא שינוי מהותי מרע לטוב ; אלא שאותן האותיות וא שהרכיבו את הרע , מרכיבות כעת את הטוב , כלומר : היסוד הרע מיתקן אך לא בטל לגמרי , גנטית זו אינה נותרת בשלהּ , אלא מגלה וזו הממשות הקונטינגנטית . אך ממשות קונטינ ' טוב מאד ' עוצמתי יותר ובעל איכות אחרת לגמרי מהטוב המוחלט והרגיל : זהו ה ' ענג ', הטוב הגבוה ביותר , הצומח מפרשנות ה ' נגע ', הרע הנמוך ביותר ; ואף האות האחרונה של . ( ) " עליונים למטה ותחתונים למעלה " ה ' נגע ' הופכת להיות בראש המילה ' ענג ' ניתן להסביר זאת באמצעות מושגיהם של רולאן בארת וז ' אק לאקאן : לדעתם , העונג ( מבוסס על הכרה בריק , באבדון ובפירוק שביסוד הממשות , שדווקא מתוך jouis...
To the book |
|
|