|
|
פרק ראשון 132 עשה " . א ( : " מחשבה טובה הקב " ה מצרפה למעשה , מחשבה רעה אין הקב " ה מצרפה למ הסברו הוא שהמחשבה המדוברת כאן היא מחשבת האב בתפילתו לבן ובשעת הזיווג , לפני וכל שכן שהקב " ה , — שהעובר נוצר בבטן , כך שהאב " מנבא " ) או קובע ( את עתיד בנו היודע את כל הדורות , יודע את מחשבת האב ואת האדם לפני שנוצר בבטן . רשב " י סומך נדה טז , ב ( על הקב " ה שגוזר על טיפת הזרע טרם שם את קביעתו על מדרש חז " ל ) נביא , חכם , בעל מקרא — היוולדה את הכול ) רשב " י ממקד זאת שם ליכולות השגתו אך במקביל — לקבוע כמי הלכה , או טיפש ( בת קול , משמש ב רוח הקודש ומשנה , בעל מפי " ) = מדרש זה מסייג את הגזירה האלוהית , שאיננה קובעת אם יהיה צדיק או רשע עליון לא תצא הרעות והטוב " ( . רשב " י מבין אפוא את דברי חז " ל כך : הקב " ה יודע את מחשבת האב בשעת הביאה ; נראה — ה הוא { כל חד ופרט " ז } = אם היא טובה הקב " ה מצרפה למעשה : " האי איהו ' המעשה ' הוא - הוא שהכוונה היא שהוולד , כלומר האדם שעל חופש רצונו אנו דנים , בת האב הטובה , וכך הדבר אצל כל אחד וכל פרט ; ואם המחשבה היא המצטרף למחש וכאן מסביר — רעה , כגון בי...
To the book |
|
|