ב. היידגר, סארטר והאקזיסטנציאליזם האתאיסטי

פרק ראשון 86 האקזיסטנציאליזם האתאיסטי אף מקבל את טענת האקזיסטנציאליזם הדתי לקיומו של ' סובייקט אותנטי ', אך בניגוד לאקזיסטנציאליזם הדתי הוא מקבל באופן מסוים את על ידי נוצר , אלא ה מתגל הסעיף הבא ( , שסובייקט זה איננו - תת עמדת ניטשה ) בה נדון ב 66 האדם עצמו . מנם " מושלך אל העולם " האובייקטואלי , ואין הוא קובע את ו לפי היידגר האדם א תנאי העולם או את השלכתו לתוך עולם זה ; אך מודעות עצמית של האדם למצבו יכולה אפילו — להובילו לבחירה חופשית במצבו הנתון , ובכך לקיום אותנטי ולעשייה אותנטית אותם המעשים עצמם שהיה עושה באופן לא אותנטי . האדם מוגדר אצל היידגר של ( , כחלקיות שמהותה חריגה מעבר לעצמה , אל מגוון אפשרויות Dasein ם ' ) ש - תכ ' היו שאליהן יכול להתכוון האדם ולקבוע את משמעות קיומו ואף את משמעותו של העולם על ידי הניתוח וההתכוונות צמם ע והאובייקטים המצויים בו ; משמעות זו עולה מתוכם הפנומנולוגית הסובייקטיבית של האדם ולא מתוך מושגים אובייקטיביים , כלליים מנם לא ו ונורמטיביים . בכך , טוען היידגר , מחליף האדם את האל ביכולת הבריאה שלו , א ' יש מאין ', אך מתוך השלכתו לעולם יכול הוא לחרוג מאופן ה...  To the book