' עבירה לשמה ' כביטוי הפרדוקס בהווה 1315 הזה , מיתונים אלו לא רק מאפשרים את האנטינומיזם , אלא יוצרים בו רדיקליזציה , כשהרצון האלוהי אינו מבטל את הרצון האנושי , אלא מתגלה אפילו בחטא עצמו וככזה ! זם : יחוסו בפתיחת הפרק ראינו כמה תנאים נוספים ששימשו להגבלת האנטינומי לעבר בלבד , דחייתו לעתיד בלבד , או התנייתו בדרגתו הרוחנית הגבוהה של האדם . ר " צ אומנם מקבל עקרונית את ההגבלות הללו , אך בסופו של דבר מראה ש ' עבירה לשמה ' מתקיימת גם בהווה ולא רק בעתיד ובעבר , וכאמור יכולה להתקיים בחטאי כל ישראל גבוהה . גם כאן משמשות ההגבלות כתזכורת לתנאי הבסיסי ולא רק במי שדרגתו הרוחנית לאנטינומיזם לפי ר " צ , שיהיה עבירה וללא תכנון מוקדם לפי ' הידיעה ' בלבד , אלא ינבע גם מ ' הבחירה ' : אך — לפי ר " צ המקושש תכנן את הפריצה כדי להשיג אחריה את אור התשובה הגבוה ; ומכיוון שביקש את אור התשובה מיניה וביה תכנון הפריצה מבטל את היותה פריצה שמלמד בדיעבד על הרצון האלוהי בעבר , מציב כאן ר " צ את הגבלת האנטינומיזם בייחוסו לעבר בלבד . דמותו של המקושש מתארת את תכנון הפריצה לשם השגת אור — מיניה וביה התשובה אחריה , כלומר השג...
To the book