ב. מאכיל ו פטומות או קושרו בריחיים?

326 באָבע מעשׂיות [ = אדם אחד היה טוחן בריחיים . שלח המלך להביא טוחנים לעבודתו ] . א"ל : אבא, עול וטחון תחתיי . אין מטת מבזייה טב לי אנא ולא את, אין מטת מילקי טב לי אנא ולא את [ = אמר לו : 'אבא, קום טחן במקומי . אם יגיע לידי ביזיון - אתבזה אני ולא אתה ; ואם לידי מלקות - אלקה אני ולא אתה' ] ונמצא 29 ונאמר כודנו לריחיים ויורש גן עדן . איש אמו ואביו תיראו 30 הקיש מורא אב ואם למורא המקום . את ה' אלהיך תירא הסיפור מציג שני דגמים הפוכים של בנים . הראשון נראה, על פניו, כבן העושה לכבוד אביו ובכל זאת הוא יורש גיהינום ; ואילו השני, למרות שמעביד את אביו יורש גן עדן . אחרי הקביעה הכללית מובאות הדוגמאות . ראשונה דווקא של הבן השלילי, ואחריה של הבן החיובי . זה השלילי מגיש לאביו תרנגולות מפוטמות, וכשהאב שואלו : 'מניין הן ? ' הבן מגיב באלימות מילולית ניכרת : 'אכול ושתוק כדרך הכלבים' ומשום כך הוא זוכה לגיהינום . לעומתו, הבן השני מעביד את אביו, אך עושה זאת בדלית ברירה . שיקולו של הבן להעביד את אביו במקומו - כפול . ראשית, מישהו חייב לעבוד במקומו כדי שלו וגם לאביו יהיה מה לאכול ; שנית, הבן יודע כי עבודת המ...  To the book