החלק השלישי - פסוקים כ-כב

87 קינה א כא 2 כא 1 כָּל אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּשָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָאֵין מְנַחֵם לִי פסוק כא מתקשר היטב לפסוק כ . בפסוק כ הפנייה היא אל ה', ותוכנה הוא הכרת החטא . הפנייה אל ה' היא לראות . בפס' כא האויבים שומעים על מצבה של ירושלים ושמחים . המעבר בין ההתייחסות לה' לבין ההתייחסות לגויים הופיע גם בפסוקים יז - יח . בפסוק יז פרשה ירושלים את ידיה אל ה', ובפסוק יח היא פונה לעמים לראות ולשמוע את כאבה . אלא שההתייחסות הכפולה אל ה' ואל הגויים בפסוקים יז - יח שונה בתכלית מאשר ההתייחסות לגויים בפס' כא . לאחר האזכור של הגויים בפסוק כא, הוא מסתיים כך : "הֵבֵאתָיוֹם קָרָאתָוְיִהְיוּ כָמוֹנִי" . משמעות החלק הראשון של המשפט היא שה' הביא על ירושלים יום, היינו יום של צרה, ואולי הכוונה לאסון של יום ה', שבו תעסוק הקינה הבאה . סיום המשפט : "ויהיו כמוני", הכוונה היא שירושלים מייחלת שגורלם של האויבים יהיה כגורלה ; שיום ה' יבוא על האויבים כמו שהוא בא עליה . הייחול של ירושלים למפלת האויבים ממשיך גם בפסוק הבא : ירושלים פונה אל ה' ומבקשת שהוא יעולל להם מה שעולל לה . השימוש בא...  To the book