פרק שישי: חלל וזמן

103 נתפס כזרימה של אירועים שהם בלתי נפרדים מתודעה נפשית . הרגע העברי הוא תפיסה חושית . הווה, עבר ועתיד הם קטגוריות פסיכולוגיות . אנרי ברגסון, פילוסוף יהודי צרפתי, לא היה מקורב למסורת היהודית, אך מפליא כי הוא זה שיצר שינוי בתפיסת מושג הזמן . בספרו ״המחשבה והתנועה״ הוא אומר : ״לכל אורך תולדות המחשבה, הזמן והחלל נמצאים על אותו מישור ונתפסים כדברים זהים . 'משך הזמן' ( duration ) מתבטא כחלל, ומילים המציינות זמן, שאולות מן החלל . כשאנו קוראים לזמן, החלל בא לקראתנו ועונה מייד״ . עוד כתב ברגסון בספרו זה : ״המציאות איננה הרגעים שאנו תופסים שהם מתקבצים ונאספים, אלא המציאות היא הזרימה עצמה והשינוי עצמו״ . ברגסון טוען כי לזמן יש שני מאפיינים : הזמן החיצוני והזמן החוויתי . הראשון קיים במרחב ונמדד במחוגי השעון, ואילו השני הוא הזמן של התודעה . בשנת 1922 אמר איינשטיין לברגסון כי קיימים שני זמנים : הזמן של הפיזיקה והזמן של הפסיכולוגיה ; הזמן של הפיזיקה הוא זמן מופשט לחלוטין, שאיננו יודעים להגדירו, ושאין בו הווה . הזמן הפסיכולוגי קשור לתודעה שלנו, ויש בו הווה, גם אם רק לזמן קצר . ברגסון אומר בהקשר לכך, ...  To the book