|
|
נעמי גל 30 1966 ) . בחברות כישראל, שבהן הדת היא חלק אינטגרלי בשלטון ובפוליטיקה, הדת מכתיבה חלק דומיננטי מכללי ההתנהגות ומעניקה כוח וסמכות למוסד הפטריארכלי . למרות השינויים שחלו בדורות האחרונים, נחיתותה של האישה נותרה מובנֵית במערכת החברתית, וניזונה מערכי הקולקטיב, המאפשר את האלימות כלפיה . אלימות כלפי נשים היא מודל 25 ברם, אלמ"ב התנהגותי אינסטרומנטלי להדגשת עליונות הגבר . היא מציאות חברתית והיא נתפסת כביכול כסטייה שאפשר לסבול, והדת בעבר אף תמכה בה בנימוק של שמירה על טוהר המידות וערכי המוסר והיושר . הצד החלש לרוב קיבל את האלימות כחולה רעה שצריך להסתגל אליה ונשים קיבלו זאת כחלק מתהליכי חִברוּת, במיוחד בחברות מסורתיות, פטריארכליות, קולקטיביסטיות וסגורות . מכאן שקיימת פוליטיקה פטריארכלית המכתיבה את דפוסי ההתנהגות ויש מגזרים שבהם יש לאישה ערך רב בסחר החליפין של נשים בקשרי נישואים ( 1978 Levi - - Strauss ) , 26 אך לרגשותיה ולהעדפותיה חשיבות מועטה, אם ישנה כלל ( גל 2003 ) . האלימות כלפי נשים מתבטאת במכלול התנהגויות שמטרתן להשיג שליטה 27 כבוד הגבר של החזק על החלשה, חסרת המשאבים והכנועה . נקבע ...
To the book |
|
|