חיים בסרט 49 a 1975 ) . הפנטזיה איננה רק תוצאה של תסכול או דרך להימנע ממנו, אלא היא מקבילה לדחפים ומולדת כמותם ; בדבריה על מקומן של הפנטזיות בחיי הנפש היא מתארת אותן כמאגר של דמויות וידע בלתי מודעים הנמצאים ברשותו של הילד או האדם ומשמשים לא רק כתחליף אלא כליווי לסיפוק ממשי . הינשלווד ורובינסון ( 2006 , Hinshelwood and Robinson ) טוענים שקליין מחשיבה את הפנטזיות כבסיס ותשתית לחיי הנפש וכמלוות קבועות של פעולותינו והתפתחותנו . עבור קליין אפוא הפנטזיה מאפשרת את איחוי ה"אני" לשלם . לפנטזיה חשיבות חיונית וחיובית הן בתהליכי התפתחות והתבגרות והן בחיינו הבוגרים . דונלד ויניקוט ( 1995 ) טוען שבפסיכואנליזה המסורתית יש חלוקה דיכוטומית בין מציאות פנימית למציאות חיצונית, ולכן הציע והמשיג אזור נפשי שלישי, מרחב ביניים, שאותו כינה "מרחב פוטנציאלי" ; זהו אזור המתקיים בין המציאות החיצונית לפנימית, שטח נפשי שבו מתרחשת החוויה הסובייקטיבית, שבו מתחיל הסובייקט להיווצר, ובו מתהווים כישוריו המאפשרים לו לשחק, לחלום, ליצור ולפרש סמלים . למעשה, מרחב הביניים הוא סוג של ( פעולת ) פנטזיה, ועבור ויניקוט הוא מרחב חיונ...
To the book