|
|
קרן צדפי 126 מותרות נחשק . היות שהקריקטורה לא נמכרה ושווקה במצרים כיצירת אמנות עצמאית אלא הופצה במסגרת מוצר שהיה כפוף למגבלות פוליטיות, כלכליות ומסחריות, הפרק הנוכחי יעסוק באותם הקשרים להפצתה . כיצירת אמנות מתועשת וממוסחרת וכאמצעי לבטא ולהפיץ את התרבות המצרית המודרנית, במחצית הראשונה של המאה ה‑‑ 20 עמדה הקריקטורה במצרים לרשות השיח הציבורי הפתוח . כפי שמציין גרשוני, השיח הציבורי עודד דיון וויכוח במרחב הציבורי האזרחי ( כאשר העיתונות משמשת מדיום מרכזי לפעולה עבורו ) והגן על חופש הבעת הדעה כזכות אוניברסלית של כל הסובייקטים 1 דעת הקהל במצרים הבשילה בשנים שבין מלחמות במצרים . העולם והשיגה השפעה פוליטית ותרבותית ניכרת . העיתונות שימשה אמצעי עיקרי להתגבשותה ולמיסודה של דעת הקהל בכך שסייעה לקליטת משמעותה וחשיבותה בקרב הקהילות המתרחבות של הקוראים‑‑הצרכנים . תהליך התבססותה והתעצמותה של דעת הקהל במצרים ניזון בעקביות מהתרבות הפוליטית הפרלמנטרית, שהתאפיינה בליברליות ובפלורליזם . התרבות הפוליטית הזאת התבטאה בחוקה של 1924 ( שהבטיחה, בין השאר, את חופש הדעה וחופש ההתארגנות ) , במוסדות המשטר הפרלמנטרי, ב...
To the book |
|
|