פרק 9 : סימני דרך בטיפול נפשי עם אנשים חירשים וכבדי שמיעה | 265 הגדרת המטופל את עצמו : סיווג החירשות מבחינה אודיולוגית, תפקודית וחברתית - תרבותית אוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים היא הטרוגנית . בבואנו להעניק לה טיפול עלינו לתת את הדעת, בין היתר, על מידת הירידה בשמיעה, על המידה שבה האדם מסתמך על שרידי שמיעתו, ועל האופן שבו הוא מגדיר את זהותו . לכן אין להסיק שיש "חוויה חירשת" אחת המשותפת לכולם ( 2017 Crowe, ) , וחשוב להשתמש במינוח שהאדם עצמו משתמש בו כדי להגדיר את זהותו ( שייקספיר ואחרים, 2009 ) . ההגדרות יכולות להיות מסוגים שונים : הגדרה אודיולוגית מתבססת על נתוני בדיקת השמיעה כפי שהם מיוצגים באודיוגרמה . בדרך כלל כאשר הירידה בשמיעה היא עד 90 דציבלים האדם 1 מוגדר כבד שמיעה, וכאשר היא מעל ל - 90 דציבלים האדם מוגדר חירש . בחינה של בדיקת שמיעה עדכנית יכולה לספק מידע רלוונטי לאבחנה מבדלת . למשל כשילד נוהג שלא להשיב להוריו, לגננת או למורה, חשוב לדעת אם מקור הקושי הוא בירידה בשמיעה, בקשיי קשב וריכוז או בקשיים רגשיים והתנהגותיים . הגדרה תפקודית מבוססת על המידה שבה האדם משתמש בחוש השמיעה לפיתוח ש...
To the book