התפתחות התעשייה בארץ

46 | אהרון גוניק אשר החליפו את טנקי השרמן שקיבלנו מעודפי השריון שהשאירו האמריקאים בגמר מלחמת העולם באירופה . החוליות של שרשראות הטנקים היו נשחקות באימונים ובפעילות מבצעית, וחלקי חילוף לא היו, כמובן . ב"וולקן" עבדו פועלים רבים, טכנאים ומהנדסים יהודים יוצאי ברה"מ, אשר התמחו בייצור יציקות ( ברוסיה מקצוע זה היה נפוץ ביותר ) . בעזרתם הצלחנו לפתח את סגסוגת המנגן המתאימה ולהקים קו יציקה ייחודי לייצור החוליות . גם לחיל האוויר סיפקנו כמויות נכבדות של פצצות דמה מיציקה לצורכי אימון, עבודה - ששכרה בצידה . פיתחנו גם התקן מיוחד לסילוק מוקשים, שהוענק לו על ידי צה"ל הכינוי הסודי "הנוכרי" . התקן זה היה מתחבר לטנק כדי לפנות לשיירת שריון מסלול בשדה מוקשים . במסגרת החלטה אסטרטגית שהממשלה קיבלה להשגת עצמאות צבאית הוחלט לייצר טנק שקיבל את הכינוי "מרכבה" . השריון לטנק המרכבה, פותח ב"וולקן" בשיתוף פעולה עם הטכניון, תחת עינו הפקוחה של מר שריון, האלוף טליק . תקומה בשקיעתה | 47 תהליך הפיתוח ארך כשנתיים, ובסופו הצלחנו לייצר סגסוגת שהייתה עמידה נגד טילים והייתה מהמובילות בעולם בדרגת עמידות נגד חדירה . משקלה היה כמ...  To the book